סרז' גינסבורג, אגדה צרפתית

סרז' גינסבורג הוא זמר יוצר שאנסונר ומלחין צרפתי יהודי. אגדה צרפתית.

הוא נולד לאב פסנתרן ואם זמרת אופרה יהודים שהיגרו לפריז מרוסיה, ולוסיין שהוא שמו המקורי לפני סרז, נולד בבית יולדות באיל דה לה סיטה והיה אח תאום לליליאן.

איור דיגיטלי: עליזה גוטמן

גינסבורג מאד הושפע מהכיבוש הנאצי של צרפת, ביחד עם משפחתו כשהוא בן 10 ענד טלאי צהוב, וביחד הסתתרו תקופה ארוכה .

בשנות העשרים שלו התפרנס כפסנתרן קלאסי בבארים, ובהפקת שירים לאמנים. בהמשך לאחר חיבור והיכרות עם בוריס ויאן הוא הפך להיות פזמונאי בסגנון ג'אז ופופ

הקפיצה הגדולה הראשונה שלו היתה כשהשיר שכתב ייצג את לוקסמבורג באירוויזיון בנאפולי בשנת 1965 וזכה במקום הראשון, עם הזמרת הצרפתייה פראנס גל , ועם השיר בובת קש בובת שעווה. Poupée de cire, poupée de son

המפנה הגדול בחייו האישיים לצאת מאחורי הקלעים היה כשבריזיט בארדו האישה היפה ביותר בעולם, שהיתה אז סמל מין, בשיא יופייה ופריחתה בגיל 33, התחילה איתו. הסיפורים אומרים שהיא התחילה עם סרז' שהיה ביישן, חסר ביטחון מעשן בלי סוף, ולא חשב שהוא גבר יפה או ראוי לה.

הוא זכה לקפיצה מטאורית והרומן הגלוי/סודי הלוהט עם בריז'יט הנשואה הנחשקת ופצצת המין העסיק את כולם.

כשנפרדו בלחץ בעלה, היא ביקשה ממנו לכתוב את שיר האהבה הכי טוב שהוא יכול, ובלילה אחד כתב גינסבורג את היצירה הכי מפורסמת שלו Je t'aime... moi non plus

שיר שהוא כולו לחישות אירוטיות של אהבה של שניהם. לבקשת בעלה המיליארדר, השיר נגנז.

במהלך צילומי סרט פגש בשחקנית האנגלייה ג'יין בירקין, והם הקליטו גרסה חדשה של השיר האירוטי שנחשב מאד פרובוקטיבי וזכה להצלחה עולמית אדירה, למעט מדינת שאסרו על השמעתו.

בתם המשותפת מ 12 שנות זוגיות היא השחקנית שרלוט גינסבורג

סרז' גינסבורג המוכשר ניגן על אקורדיון פסנתר וגיטרה וכתב פסקולים לעשרות סרטים, הוא הלחין וכתב שירים רבים שנחשבו אפלים ושערורייתים והואשם שבמילים לשירים שלו יש משמעויות כפולות של מין אוראלי גילוי עריות וכו, אבל לאיש הרב כישרונות , זה לא הפריע. והוא נחשב עד היום לאחד מגדולי המלחינים הצרפתיים של המאה ה20.

בביקוריי הרבים בפריז אני תמיד אומרת שלום לביתו של סרז' את ביתו, ברובע bis rue de verneuil 5. הבית שמלא בחוץ בכתובות גרפיטי מיום מותו בשנת 1991 סגור ונעול למבקרים, בערב כשמחשיך יש תנועה ערה של צעירים ליד הבית. ממש לפני מס חודשים הבית נפתח לקהל הרחב באדיבותה של שרלוט גינסבורג בתו, הבית הפך למוזיאון וגלריה, עמוסים בצילומים וכתבים מחייו, בפסלים שאסף ואומנות של סבלאדור דאלי שאהב. הבית שהיה מלא שנים רבות בגרפיטי וציורי מעריצים מבחוץ הפך לאחרונה למבנה יוקרתי יותר, ולמוזיאון שממתינים חודשים בתור להיכנס אליו.

ביתו של סרז' גינסבורג בלילה 11/2022 צילום רנן שורר

צילום: עליזה גוטמן מתחם ביתו של גינסבורג

סרז’ נפטר לפני 32 שנה ב 2 למרץ 1991, כחודש לפני יום הולדתו ה63, בלילה כשהוא במיטתו מהתקף לב.

הוא נקבר מעל הוריו, בבית הקברות היפהפה והירוק במונפרנאס.

הלוויתו הייתה מלאה מעריצים ואוהבים ועל אף הפרובוקציות הרבות שיצר כל שנותיו בצרפת, העם והמעריצים כאבו את אובדן הכשרון גדול והאישיות המיוחדת של אלילם השרמנטי בגיל צעיר.

קברו של גינסבורג במונפארנס, צילום : עליזה גוטמן

בביקוריי בפריז אני תמיד מבקרת בבית הקברות היפהפה במונפארנס, לא פשוט לאתר את קבר מס 66 של משפחת גינזבורג.

הוא יחסית צנוע, תמיד מקושט בתמונות שלו, פרחים, מכתבים ציורים עציצים וסיגריות ׁכי היה תמיד עם סיגריה ביד. הקבר מלא בכרטיסי רכבת שמשאירים מעריציו לאות הזדהות עם השיר שלו "שיר הכרטיסן"

ואם הגעתם עד לכאן, ואהבתם, סמנו לי לב אדום שאדע

הכי כדאי להירשם בעמוד הראשון לניוזלטר שלי, ותקבלו מייל כשיש בלוג חדש באתר.

מוזמנים להתרשם מהציורים שלי באתר layzagallery.com

לעקוב אחריי באינסטגרם layzagallery1

או לשוטט בחנות הבינלאומית שלי באטסי https://layzagallery.etsy.com